חנוכה תשפ"ה
חג החנוכה מסמל את היכולת להאיר את החושך, גם באמצעות אור קטן. רעיון זה מקבל חיזוק במחקרי הפסיכולוגיה החיובית ובמדע הזוגיות, המדגישים את חשיבות ההתמקדות בחיובי בתוך מערכת היחסים, גם (ובעיקר) בזמנים קשים.
פרופ' ג'ון גוטמן, חוקר זוגיות מוביל, שבמקורו היה מתמטיקאי, על סמך צפייה קצרה יחסית של כ-15 דקות בלבד – במעבדת המחקר שלו, הידועה כ"מעבדת האהבה", בה בני זוג מנהלים ויכוח שגרתי, הצליח להגיע לרמת דיוק מרשימה ביותר ולחזות מעל 90 אחוז האם מערכת היחסים שלהם תסתיים בגירושין. היכולת הזו מבוססת על ניתוח מעמיק של דפוסי התקשורת בין בני הזוג, כלומר לא רק מה שהם אומרים, אלא גם איך הם אומרים זאת, הטון, שפת הגוף, הבעות הפנים (וכן מדדים פיזיולוגיים כמו קצב הלב ועוד).
באמצעות תצפית ממוקדת וקצרה, גוטמן הצליח לזהות סממנים קריטיים של חיבור, אמפתיה או לחלופין – ביקורת, בוז והתגוננות, שהם מנבאים מרכזיים להצלחת הקשר או לכישלונו.
גוטמן מצא במחקריו באוניברסיטת וושינגטון כי אחד ההבדלים המרכזיים בין זוגות יציבים לבין זוגות המצויים במשבר נעוץ ביחס שבין האינטראקציות החיוביות לאלו השליליות במערכת היחסים שלהם, לדבריו יחס של לפחות 5 אינטראקציות חיוביות על כל אינטראקציה שלילית הוא תנאי הכרחי למערכת זוגית יציבה וטובה.
במילים אחרות, גם כאשר מתגלעים חילוקי דעות או מתעוררים רגשות קשים, זוגות מאושרים מצליחים לאזן את השיח בעזרת מחוות חיוביות רבות; הם ממשיכים לגלות עניין אמיתי זה ברגשותיו של זה, להקשיב מתוך אמפתיה, להעניק מגע פיזי מחזק — חיבוק, אחיזת יד, או אפילו חיוך קטן שמרכך את המתח. אם כן "הסוד" של אותם הזוגות היא היכולת להכניס חמלה, הומור, אהבה ואכפתיות גם לתוך רגעי קונפליקט ולאחריו, ובכך לשמר את תחושת החיבור.
לעומת זאת, אינטראקציות שליליות — כמו ביקורת, זלזול, מגננה או "חומת אבן" (ארבעת ה"פרשים" של גוטמן, ואכמ"ל) — יוצרות ריחוק רגשי ועלולות להוביל להידרדרות הקשר, במיוחד כאשר הן מצטברות וללא איזון באינטראקציות חיוביות.
אינטראקציות חיוביות כוללות כאמור, מחמאות, הומור, הוקרת תודה, חיבה פיזית, הבעת אימפטיה ועוד – "נרות קטנים" שמוסיפים חום ואור לקשר, גם בזמן ש(קצת) חשוך.
חנוכה מאיר ושמח.