ארבע "קושיות" לתקשורת טובה יותר

תקשורת זוגית - כלים לשיחה מחברת ומקרבת

פסח תשפ"ה 

ביטוי מרכזי בהגדה של פסח הוא "שאלה", 4 קושיות 'מה נשתנה' בראשיתה, וכלה בשאלות 4 הבנים, ולא מן הנמנע לומר שכל יתר ההגדה סובב סביב שאלות אלו, ובכן גם לא מפתיע שמצות ההגדה מוזכרת בתורה פעמיים בלשון שאלה ("כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר" ו- "וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ"). 

גם בפילוסופיה היהודית לפני כ-1000 שנים ניתן לראות שראו בדרך 'שאלה ותשובה' כלי להבנה והעמקה (כמו בספר 'הכוזרי' וחלק מ'חובות הלבבות'). 

בדומה לכך, גם בתקשורת הבין-אישית ובפרט בתקשורת הזוגית, שאילת שאלות היא כלי מרכזי ליצירת קשר רגשי, להבנה הדדית ולהעמקה.

1. שיטת אימגו – יצירת דיאלוג מחבר  

אחת השיטות המובילות בתחום הטיפול הזוגי היא שיטת אימגו שפיתחו זוג מטפלים אמריקאי (הארוויל הנדריקס והלן לקלי האנט – וכתבו עליה ספר רב-מכר הנקרא 'לבסוף מוצאים אהבה', תמונה מצורפת, ומומלצת). אימגו מדגישה את חשיבות הדיאלוג האמפטי, שבו כל אחד מבני הזוג לומד להקשיב, לשאול שאלות מתוך רצון להבין, ולשקף את רגשותיו של האחר. 

בלב השיטה (שעליה כאמור נכתב ספר שלם ומספר רב של קורסים) עומד הדיאלוג (כגון בעת דיון או ויכוח), שבמרכזו, השיקוף והאימות. 

לדוגמא לאחר שסיימה בת הזוג לומר את דעתה, משיב בן הזוג - "הבנתי שאת לא רוצה ללכת לטיול עם המשפחה שלי כי.. האם הבנתי נכון?" – ובתשובה משיב הראשון האם בן הזוג הבין נכונה, ובמידת הצורך מדייק שוב; לאחר מכן ממשיכים בשיח ובן הזוג יאמר את דעתו, ושוב בת הזוג תשיב בשאלה "הבנתי ש.. האם הבנתי נכון?". 

ע"י כלי זה, השיחה עוברת מדרך ה-'מי צודק'/'על פי מי נפעל' אל הדרך 'האם אני מקשיב לבת הזוג שלי?'/'האם אני מבין מה שהיא אומרת לי?', ויוצר שיחה כנה, אמפטית, ופחות אמוצינאלית, וממילא גם שיחה בה כל אחד מקשיב ומבין יותר אחד את השני. 

כפי שצוין, כלי זה אינו מוגבל לתקשורת זוגית בלבד, אלא יעיל גם במגוון מצבים של תקשורת בין-אישית — בין חברים, בעבודה, ובוודאי בהורות וחינוך ילדים, כך הן גם ה"שאלות" דלקמן. 

2. תקשורת מקרבת 

שיטה נוספת היא תקשורת מקרבת שפיתח ד"ר מרשל רוזנברג. גם כאן, שאילת שאלות ממלאת תפקיד מפתח. המטרה היא להבין את הצרכים של האחר, לא לשפוט אותו, וליצור שיח שמבוסס על אימפטיה, שאילת שאלות כדלקמן הן ליבת השיח המקרב. 

לדוגמא "מה יעזור לך להרגיש טוב יותר?" "איך אתה מרגיש לגבי זה?", "מה אתה צריך ממני עכשיו?", "איך אני יכולה לתמוך בך?" "איך תעדיף שאגיב בפעם הבאה שזה קורה?"

3. הפיכת תלונה לשאלה בלשון בקשה  

בני זוג רבים נופלים למלכודת של תלונות, ביקורת ודרישות, שמובילות לריחוק. אחד הכלים המרכזיים בתקשורת מקרבת הוא להמיר תלונה לבקשה, כלומר לבטא צורך בצורה חיובית ומכבדת. שלב מקדים לזה הוא זיהוי הצורך, מה באמת חסר לי, למשל, קרבה, הערכה, שיתוף פעולה. 

במקום "אתה אף פעם לא עוזר בבית" --> ניתן לומר - "אני מרגישה שאני זקוקה ליותר שותפות במטלות, האם תוכל לעזור לי לסדר את המטבח אחרי הארוחה?" 

במקום "אתה כל הזמן בטלפון, לא אכפת לך ממני בכלל!" --> ניתן לומר - "אני מרגישה קצת לבד בערבים, חשוב לי שנקדיש זמן איכות ביחד, נוכל בבקשה לקבוע חצי שעה שמיועדת רק לשנינו פעמיים בשבוע אחרי ארוחת ערב?" 

במקום לומר לילד "אתה תמיד משאיר את החדר מבולגן" - - > ניתן לומר "כשאני רואה את החדר שלך מבולגן, אני מרגישה תסכול כי חשוב לי סדר וניקיון בבית, האם תוכל להקדיש כמה דקות לסדר אותו, כדי שנרגיש שנעים כאן לכולנו?" 

4. שאלות פתוחות ופתיחת דיאלוג אמפטי 

דרך פשוטה לעודד שיח פתוח היא לסיים משפטים או שיתופים בשאלה פתוחה כמו "מה דעתך?", "איך זה נשמע לך?", "מה אתה מרגיש לגבי זה?" 

במקום: "אני רוצה שנלך להורים שלי השבת." --> ניתן לומר - "חשבתי שאולי יהיה טוב שנלך להורים שלי לשבת, מה דעתך על זה?" 

לפעמים שיחות בנושא הזוגיות עוסקות בבעיות, תלונות וקשיים. כדי לאזן, חשוב גם לשאול שאלות שמכוונות לטוב, שמזכירות לשני מה מחזק אותו, מה משמח אותו, ואיך אפשר להעצים את החיובי; לדוג' "מה עושה לך טוב בימים האחרונים?" מה אני עושה שעוזר לך להרגיש אהוב?" שאלות אלה יוצרות אווירה חיובית, מגבירות את ההיכרות ההדדית, ומחזקות את תחושת ההערכה. 

הוזכרו כאן שיטות ומושגים שיכולים למלא ליל הסדר שלם, אך חשוב לקצר,      

חג שמח ומחבר מאוד!