מדוע לא מוזכר העולם הבא בתורה?
ה' אדר ב' תשפ"ד
לפרשות בחוקותי עקב וכי-תבוא
בפתיחת פרשת בחוקותי אנו קוראים את פסוקי ההבטחה "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ" וכו', ומצינו כן בהרבה מקומות בתורה שמובטח שכר על מעשים טובים כמו בפרשת עקב "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי.. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם" ובפרשת כי-תבוא "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ.. וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ".
ושאלו מפרשים רבים, וביניהם האברבנאל (פרשת בחוקותי) מדוע מוזכר בתורה וכאן בפרט רק שכר גשמי ולא השלמות הנפשי ושכר הנשמה אחר המוות "באשר הוא סוף כל האדם והצלחתו האמתית וטובות העצמי" וכתב שכבר "שות שתו השערה האויבים עם הכתוב הזה" וכחשו היות לישראל שכר נפשיי אחר המות מפני זה, כלומר, אומר האברבנאל, לא רק שהשאלה קשה בפני עצמה, אלא שיש בזה גם קנטור מצד אומות העולם בזה, ובספר העקרים (ד,לט) כתב בזה ש"ראוי שנשתדל להתיר הספק אשר לא סרו הראשונים והאחרונים מלספק בו".
ומצאנו בתקופת ראשונים מעל עשרה יישובים לשאלה זאת, ונביאם לקמן בקיצור, וראוי לציין שעבור כל אחד מהגדולים יש לשאול גם מהי מהות ועיקר שכר הנפשות לפי אותו פירוש, ומה ניתן ללמוד על תכליתנו בעולם הזה.
עוד יש להעיר שנראה שהסיבה שכתבו רבים עד כל הראשונים בשאלה הזאת, וכלשון העקרים שלא סרו הראשונים והאחרונים לספק בו, מתכתבת ישירות עם מה שכתב האברבנאל; אנו מדברים על תקופה שהתחילו והתקיימו ויכוחים רבים והשמצות בלתי פוסקות מצד הדתות האחרות השולטות בכיפה, ובעיקר מצד משכילי האיסלאם, החל מתקופת הרס"ג וכלה בתקופת ספר העקרים, ושאלה זו כלפי היהודים היתה "חבית נפץ", שעל גדולי האומה וראשי הקהילות היה לפרקה. כלומר, מבחינתנו, סוגיות באמונה זה דבר "נחמד", חלקם עם יותר נפק"מ וחלקם אולי עם פחות נפק"מ, אולם אצל הראשונים סוגיות באמונה היו החיים עצמם, סוגיות האמונה רובם נכתבו בדם; שמו המקורי של ספר הכוזרי הוא 'ספר המענה והראיה לדת המושפלת', אומות העולם בוקר וערב השמיצו את היהדות בכמה וכמה נושאים והביאו ח"ו לאבידות בגוף ובנפש, והעם בא אל גדולי הדור לקבל תשובות. הרס"ג במאמר ז' שבו עוסק בתחיית המתים כותב בענוותנותו שאין הוא הגיע לצדק (להבנה) לכתוב את הדברים אבל כותבם "לאומתנו, להיות לה מיישר, תעזר בו על עבודת אלוקינו, ועל סבל מה שהוא בו מן הגלות", וכן הוא כאמור באברבנאל לעיל.
כאמור, הנה יישובי הראשונים בקיצור (לפי סדרם הכרונולוגי):
א. אמונות ודעות לרס"ג (ט,ב) אבן עזרא (דברים לב,לט) וספר האמונה הרמה (הובא ברב הנזיר לקמן): הגמול הרוחני הוא דבר עמוק וקשה על השכל האנושי לציירו ולהשיגו בהיותו מחובר לגוף, כי כמו שלא ישיג הסומא ענין המראים, כן הנפשות בהיותם עם הגשמים לא ישיגו הדברים הרוחניים, והתורה לא ניתנה לחכמים לבד כי אם לכל העם. כעי"ז בחובות הלבבות (בטחון פ"ד) ודרשות הר"ן (דרוש א): אין אנו יכולים לתאר מציאות של נפש ללא גוף כל שכן שלא נוכל לתאר מציאות כזאת בשכר ועונש ולכן התורה לא דיברה בזה.
ב. אמו"ד (שם): מנהג הנבואה להרחיב בדברים שהצורך אליהם קרוב אך תקצר בדברים הרחוקים.
ג. ריה"ל (כוזרי א,קד): הצלחת הנפש ודבקותה בבורא יתברך הוא השכר האמיתי. הריה"ל הרחיב שכן מבואר גם בדברי הברית בפרשת בחוקותי בפסוק "והתהלכתי בתוככם ונתתי משכני בתוככם והייתי לכם לאלהים" ואין זה כי אם בהתחברות ודבוק הענין האלהי בנו בדבקותנו הנפשיי בעולם העליון גם בהיותה אצל הגוף ויעמוד במקום המלאכים כי כך היתה מדרגת הנביאים העומדים בסוד ה' ובשורש הכולל לשכר התורה ומעלתה הוא קרבת אלהים ומלאכיו, ואם שבהיות הנפש קשורה לגוף תזכה בדבקות הרוחני העליון ההוא כל שכן שתזכה אליו אחרי הפרדה מהגוף המונע והמעכב אותה ממנו, כלומר, כאשר השכינה תהיה בתוככם תהיה אדמתכם טובה וסדר גשמיכם שלא יעברו תקופות הצריך להם, ושתגברו על אויביכם במתי מספר המנהג, ואז תדעו כי עניינכם מנהיג אותו דבר שהוא גדול מן הענין הטבעי, והיה כל זה והתורה הזאת וכל יעודיה מובטחים לא יפול מהם דבר, ויעודיה כולם כולל אותם שרש אחד והוא יחול קורבת אלהים ומלאכיו, והביא לזה את משל מלך הודו (השני). [נראה שהריה"ל לשיטתו, בייסוד האמונה צריך לראות את הדברים בעיניים, בראייה, וזה מפורש לכל אורך המאמר הראשון ואכמ"ל, וז"ל הרב הנזיר בפירושו לכוזרי שם "ענין העולם הבא. בהארתו המופלאה של ריה"ל, של אור העולם הבא בעולם הזה, יוצא ונמשך מתוך עצם שיטתו, שיסודה ושורשה, הענין האלקי והחיות בעולמית האלקית, הענין האלקי מתגלה בעולם, בתורה, בישראל, ובא"י, שהוא הוא אור העולם הבא בעולם הזה. והתהלכתי בתוככם, לעתיד לבוא, וגם בזמן הזה, בעולם הזה, ראה ישראל, שהוא הוא אור אור עולם הבא בעולם הזה", וז"ל הרב קוק בשמונה קבצים ז/קכח "מצד החכמה העליונה עולם הזה והעולם הבא כלולים הם ביחד, וכל המחזק את עולם הבא מחזק את עולם הזה, וכל המחזק את עולם הזה מחזק את עולם הבא". לפי כל הנ"ל נדמה לי לבאר מה שאנו אומרים ב'יהי רצון' אחרי הלימוד "אני עמל ומקבל שכל והם עמלים ואינן מקבלים שכר, אני רץ והם רצים, אני רץ לחיי העולם הבא, והם רצים לבאר שחת" – בסיום הלימוד אנו מתפללים על שכר ועולם הבא? אפשר אולי לבאר אני רץ לחיי העולם הבא – כלומר כאן בעולם הזה אני רץ לחיי העולם הבא].
ד. רמב"ם (הקדמה לפרק חלק והלכות תשובה פרק ט'): הטובות והרעות בתורה אינן שכר ולא עונש על המצוות כי השכר או עונש האמיתי הרוחני מגיע אל הנפש בעולם הנשמות ושכר מצוות בהאי עלמא ליכא, אלא שהשכר והעונש הנזכרים הם הסרת המונעים, שנהיה פנויים להתחכם בתורה ולעסוק במצוות שהמביאים לחיי העולם הבא, וזהו ענין מאמר חז"ל "שכר מצוה מצוה, שכר עבירה עבירה".
ה. רמב"ם (מו"נ ג,לז) ואברבנאל בשם הרס"ג: עובדי עכו"ם בימים הקדומים היו מיעדים בהצלחות הטובות הגשמיות והיו עושים עבודות מיוחדות ובשעות ידועות להוסיף התבואות ולהביא את הגשמים בעתם בחשבם שענייני העולם הזה מושפעים מכוחות עליונים, וכאשר רצה הי"ת להשלימנו באמונתו בא ונתן לנו תורתו ואסר לנו כל מיני העבודות והוצרך לומר שלא יחשבו שבביטול אותם העבודות יחסרו מהם הטובות הגשמיות, והפסוקים האלה מורים להרחיקם מדרכי עכו"ם ולהודיעם שבהתרחקם ממנה לא יחסרו דבר מההצלחות הגופניות כי הוא יתברך בהשגחתו ישפיע עליהם ברכות על ברכות. [המו"נ לשיטתו שחלק גדול מהמצוות ופסוקי התורה כנגד דעות העכו"ם ומעשיהם, ואכמ"ל].
ו. רמב"ן (שמות ו, ויקרא כו, כתבי הרמב"ן א;קעה,קצב) רבינו האי (הוזכר באברבנאל והרב הנזיר) והחינוך (הקדמה): ענין העולם הבא ידוע ונגלה לכל בעל שכל וברור כשמש והשארות הנפש ותגמולה כפי שלימותה הוא דבר מתחייב לטבע האנושי, שכן ידוע הדבר מאליו שכל נברא אשר ישיג רצון בוראו יתעלה יתקרב אליו ויתענג בזיוו, ואילו כל השכר והעונש שמוזכרים בתורה הם דברים נסיים למעלה מן הטבע ואותם התורה חידשה לנו [הרב קוק (פנקסי הראי"ה ג', עמ' רפה) כותב שישנה מחלוקת האם יש עולם הבא לאומות העולם, ותולה זאת במחלוקת כאן של הרמב"ן עם שאר הראשונים האם עולם הבא הוא דבר טבעי שלא צריך להיות כתוב או שהוא ניסי ואינו כתוב בגלל טעמים אחרים כנ"ל, וז"ל "המחלוקת אם חסידי אוה"ע יש להם חלק לעוה"ב, נ"ל דתלוי אם עוה"ב והשארות הנפש הוא דבר טבעי, או הוא ענין מופתי מצד התורה.. אם תהיה דבר מופתי בטבע, ודאי לא יפליא השי"ת לרעה חסיד אוה"ע, אבל אם תהיה דבר ניסי, אין הדבר מושג כ"א ע"י תורה ומצותיה ומיוחדת לישראל כמו כל ענין סגולי פרטי שבא מקדושת ישראל"].
ז. חינוך (שם): אילו היה כתוב השכר הרוחני בלבד לא היתה ההבטחה נראית בחיים ויהיה אולי לב קטני אמנה נוקף בדברים.
ח. דרשות הר"ן (דרוש ג) ואברבנאל בשמו: האמונה בהשגחה הפרטית היא שורש הסיבה לאמונות כולם. ברגע שאדם יודע שכל מעשה שלו גורם לשכר ועונש וכל מקרה שבא לפניו זה מאת ה', זה שורש לכל האמונות כולם, ואם היה הקב"ה בדברי הברית כותב שכר רוחני לא היו בני ישראל מאמינים אותם לפי שלא נתאמתה להם פנת ההשגחה ולכן הוצרך להבטיחם בדברים שישיגו אותם בחושיהם מורים בהכרח שהוא יתברך משגיח ובעל רצון ויכול על הטבעים ובראותם זה מעשה ה' כי נורא הוא יפלו ממועצותיהם ויאמינו שהדברים בידו כחומר ביד היוצר, ועם אמונת ההשגחה והיכולת האלהי ודבקות הנבואה לא יישאר קשה להאמין ענין הנפש.
ט. אור ה' (ג,ג) ועקרים (שם): היעודים הגשמיים שנזכרו בדברי הברית לא היה אפשר שיכנס בהם שום יעוד רוחני כלל, לפי שהייעודים הללו היו כוללים לכל האומה ואילו יעודי הנפש אינם אלא לכל איש ואיש מישראל בפרטיות, שבטובות הגשמיות העולם או העיר או העם נדון אחרי רובו, ולכך בבא עליהם צרה וצוקה פעמים יספה הצדיק בעון העיר, משא"כ בעניני הנפש כי הנפש החוטאת היא תמות ולא יהיה האדם נידון בשכר עונש נפשיי אלא כפי מעשיו הפרטיים.
י. אור ה' (שם): השכר הרוחני היה מפורסם לאברהם אבינו ולבני ישראל והיה "מותר גמור", אבל היעוד הגשמי בתורה האלהית לא נשמע לעולם עד העת ההיא והיה צריך לפרסם להיות נגד הטבע ועל דרך הנס.
יא. אברבנאל (בתשובה א'): התורה לא רצתה להזכיר שכר המצוות וענשם האמתי כדי שיעבוד האדם את בוראו לשמה ולא לתקות העונש, וכמו שאמרו חז"ל ב'ספרי' ואהבת את ה' אלהיך כל מה שתעשה לא תעשה אלא מאהבה, וכן אמרו במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצוותי.
המהר"ל (תפארת ישראל פרקים נז-נח, גבורות ה' פרק ח') עוסק גם בשאלה זאת ומביא כמה תירוצים, ואחד מהם, שאם היה מוזכר שכר המצוות בעולם הבא היה משמע שרק מי שקיים המצוות יש לו חלק לעוה"ב, ולאמיתו של דבר אין זה כך שהרי כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא וגם קטן שמת לפני שקיים מצוות יש לו חלק לעולם הבא עולם הבא קיים כבר עתה.
[יישובים נוספים: הרב קוק במהלך האידיאות בישראל אות ה' בד"ה האידיאה האלקית בעמ' קי-קיב ובאורות התורה ח/ה, עיי"ש. הרב חרל"פ מי מרום רזי לי עמ' קכח-קכט, עיי"ש. נסיים בביאור הרב חרל"פ באבות פרק ה' עמ' רכא שלא נזכר עולם הבא במפורש מפני שעודנו לא נאצל כי הוא נאצל ע"י ישראל עם קדשו לאחר שישלימו וימלאו את תפקיד קדשם בעת שההויה תשוב לאיתנה ושכלולה ותיקונה האמתי. להרחבה נוספת ראה: אברבנאל (שם), פירוש הרב הנזיר לאמו"ד (ט,ב), ובכל המקורות בתמונה המצורפת מתוך הספר מפתח נושאים באמונה].