י"א כסלו תשפ"ה
[ע"פ שו"ע אבן העזר סימן כ"ב, נושאי כליו, שו"ת שבט הלוי (חלק ה' סימנים ר"א והלאה), נטעי גבריאל הלכות ייחוד, הרב רימון ב'הלכה ממקורה – צבא א', ובעיקר ע"פ פסיקותיו של הרב שמואל הבר ב'את צנועים חכמה' (כרכים ג' ד' ה'); לעיון במקורות בצורה נרחבת ראה בעיקר באחרון, ובע"ה גם ב'אבן אל אבן - אבן העזר' כרך א' שייצא בקרוב].
א. מבואר בחלקת מחוקק (אבן העזר נה/א) וכל הפוסקים שאיסור ייחוד קיים גם במאורסים, והחפץ חיים (אהבת חסד ג/ו) והחזו"א ('חוט שני – צניעות' פרק ט' בשמו) חיזקו בדברים את הזוגות השומרים על הלכה זו.
ב. לדעת פוסקים רבים איסור ייחוד בחור עם בחורה רווקה הוא מן התורה, וכן דעת שבט הלוי ועוד כמה מפוסקי זמנינו, וי"א שהוא מדרבנן. אם הולכים לטייל יש להקפיד שזה במקום שישנם עוברים ושבים ולא במקום מבודד לגמרי.
ג. לדעת פוסקים רבים הזמן המינימלי לשהות ביחוד המהווה איסור הוא לכתחילה 3 דק' וי"א 5 דק' (וישנן דעות מחמירות יותר), לכן אין איסור ייחוד במעלית (אג"מ ועוד, פרט למעלית במגדל גבוה מאוד ושאין אחרים יכולים להפסיקה בלחיצה בקומת ביניים, והמחמיר בנסיעה רצופה שלא ניתנת לעצירה ע"י אחרים במשך דקה, כרב אלישיב זצ"ל, תבוא עליו ברכה).
ד. אם נמצאים בחדר או בדירה שפתחה פתוח לבית בו נמצאים אנשים או לרה"ר או חדר מדרגות הפתוח לכל, אם הדלת נעולה אסורים בייחוד (רוב הפוסקים, ודלא כאגרות משה שהיקל בחדר בבית ונמצאים סמוך לדלת ובעת הדפיקה בה מוכרחים להגיב מיד), אולם אם הדלת סגורה ואינה נעולה, נחלקו בזה האחרונים (לדעת רע"א וסיעתו אסורים ביחוד בפרט שאין דרך בימינו להכנס לדירות ללא רשות, אולם החזו"א וסיעתו הקלו כיוון שתמיד קיים חשש כלשהו שמישהו טועה או ילד זר או מעורער בנפשו וכד' ייכנס), וניתן לסמוך להקל (הרב הבר, דמצינו בראשונים שהקילו ולא מצינו בהם מי שהחמיר בזה, וכן נראה דעת שבט הלוי מעיקר הדין) בתנאי שנמצאים בחזית מול הדלת ולא בחדר פנימי סגור לאחר פרוזדור (ע"פ הרב הבר), ומי שישאיר את הדלת מעט פתוחה תבוא עליו הברכה (שם, וראה גם ערוה"ש נה/כא) בפרט בזוג שכבר התארס (לפי הרמ"א בסימן נ"ה יש בהם דין 'לבו גס בה', ולדעת הח"מ כב/יג אין היתר פתח פתוח לרה"ר ב'לבו גס בה', אולם הרב הבר האריך להוכיח כדעת הט"ז שאעפ"כ קיים ההיתר וכן נראה מסתימת השו"ע והרמ"א). במקום שאין סיכוי כלל שייכנס לשם אדם כגון שיש לפני הכניסה חצר עם כלב נובח אין להקל (עיי"ש). זוג שכבר נכשל ולו בדבר קל נראה שעליהם יותר להקפיד בדין זה (עיין ערוה"ש אבן העזר כא/ז).
ה. אם הבית נעול, אם יש מפתח לאדם אחר, גבר או אשה (אפילו שאינו בעל קרבה משפחתית בדרגה שמציל מן היחוד) שאמור להגיע או שביקשו ממנו להגיע - אין איסור ביחוד, בתנאי שהדלת לא נעולה מבפנים, ובתנאי שרואה את המתייחדים מיד בכניסתו, ודווקא בשעה שיש אנשים ברחוב או בחדר מדרגות (ונראה שבימינו זמן זה כמעט בלתי מוגבל [כך נראה ועיין שם ובשבט הלוי]), ואם מדובר בשלושה בעלי מפתחות מותר גם בשעה שאין אנשים ברחוב (הרב הבר). דרך נוספת להתיר בבית או חדר נעול היא ע"י ישיבה ליד חלון גדול מאוד או מרפסת פתוחה ונמצאים במקום מואר הנראה לרשות הרבים או למרפסות או חלונות מבחוץ (שבט הלוי והרב הבר).
ו. לפי הנ"ל, זוג מאורס שמסדר לפני החתונה את דירתם ולה דלת לרחוב או לחדר מדרגות, מעיקר הדין יכולים לסגור את הדלת מבלי לנעולה, אולם כדאי לכתחילה אם אפשרי שישאירו את הדלת מעט פתוחה או יאמרו למכר שמוזמן לבקר ולפתוח את הדלת בעת שיחפוץ. לגבי חדר שנמצא בבית בו נמצאים כעת אנשים מותר לסגור את הדלת אך לא לנעולה, והמחמירים להשאיר את הדלת מעט פתוחה תבוא עליהם הברכה.
ז. אין איסור ייחוד בנסיעה ברכב / במכונית עם חלונות שקופים, פרט לנסיעה בלילה במקום מאוד חשוך ובו אין עוברים ושבים כל 5 דק' (נטעי גבריאל ועוד).
ח. אם נמצאים במקום האסור ביחוד, לדעת הרמ"א והנוהגים כמותו אם נמצא עמם גבר נוסף שאינו חשוד בפריצות אין איסור ייחוד, אולם לדעת השו"ע דווקא אם נמצאים עם הזוג גבר ואשה נוספים (ויש מחמירים בדעתו גם בזה ומצריכים שיהיו סך הכל 3 ו3). גם לדעת הרמ"א, אם הולכים בדרך חשוכה ללא אנשים, צריך שני גברים נוספים ולא מספיק אחד.
ט. לדעת הרמ"א והנוהגים כמותו אם יצטרפו עמם שתי נשים אין איסור יחוד, ובדרך חשוכה עדיף לכתחילה שלוש נשים נוספות, אולם לדעת השו"ע אסור אף במקרה זה.
י. אם נמצא עמם אחת מקרובותיו כגון אמו, סבתו או אחותו אין איסור ייחוד (ודלא כמחמירים באמו ואחותו), וכן כשנמצאים שם אביה או סבה אין איסור ייחוד, אולם אם נמצאת שם רק אמה או אחותה עדיין קיים איסור ייחוד ('את צנועים חכמה' ד,ג ונט"ג מ,א).
יא. אם נמצא עמם ילד או ילדה אין איסור ייחוד. נחלקו פוסקים רבים באיזה גיל ניתן לומר שקטן או קטנה שומרים, ונראה שניתן להקל בבת מגיל 5 (נטעי גבריאל) ובשעת הצורך מגיל 4 (לסמוך על הפוסקים המתירים מגיל 3 אך מאידך להסמיך יותר את הענין לגיל בושה הנראה בימינו וכמש"כ הרב הבר, ואכמ"ל), ובקטן מגיל 6 (כחזו"א) ובשעת הצורך מגיל 5 (כדעת החת"ס וצ"צ), ועד איזה גיל הינם שומרים - לכתחילה בכוחם של הקטן והקטנה להתיר עד גיל 9 (רוב הפוסקים), ובשעת הצורך (הרב הבר ונטעי גבריאל) ניתן אף לסמוך על הפוסקים שסוברים שמצילים מאיסור יחוד עד גיל 12 לבת ו13 לבן (כדעת הפנים מאירות).
יב. כמובן שלכל אורך 'תקופת האירוסין' על כל אחד להמשיך להקפיד בדיני ייחוד עם אשה או איש אחרים. בזוג נשוי קיים היתר של "בעלה בעיר" או "אשתו בקרבת מקום" (אכמ"ל בחילוק ביניהם), אולם אין היתר זה קיים בזוג טרם בא בברית הנישואין (משנת יהושע, ופשוט).
חדר בריחה
יג. פעילות זוגית בחדר בריחה אף שהדלתות נעולות, מותרת מדין ייחוד, כיוון שבכל עת צופים בהם מחדר הבקרה, ואף שכאשר נכנסו לפעילות היה בחדר הבקרה אדם אחד בלבד, נראה שיש להחשיב המקום המצולם כרשות הרבים כיוון שיכולים בכל רגע להצטרף עמו ל"צפייה", בין איש בקרה נוסף, בין מבקרים במקום, ובין צופה בחדר בקרה ראשי שאינו נוכח כאן, כל שכן אם נשמר הווידאו במחשב למשך זמן לכל הרוצה בכך, אך נראה שיש להקפיד לא להגיע לפעילות כזאת שנמצאת באפלה גמורה. פעילות שתצריך מגע אסורה; כיום ישנם חדרי בריחה רבים שמפרסמים את עצמם כמותאמים לדייט לזוגות דתיים.
האם מותר לזוג מאורס לישון באותו בית
יד. לענין שינה בדירה אחת אין איסור מעיקר הדין (הגר"י אריאל ועוד) אך מנהג טוב הוא שהוזכר לגבי מאורסים בכמה פוסקים כגר"ח פלאג'י ועוד (ראה 'גן נעול-לוי' א/כה ועוד) וראוי ונכון להקפיד בו (ילקו"י), ובשעת צורך גדול ודחק אפשר להקל ע"י שאלת רב (גן נעול), ודעת הרב עובדיה שאף שלמעשה אין לנהוג היתר בזה (שם ובילקו"י) מעיקר הדין מותר, והמחמיר היכן שמתאפשר תע"ב (ילקו"י בשמו). מ"מ פשוט שבאופן זה עליהם להקפיד הקפדה יתירה בכל הלכות ייחוד.